פיברומיאלגיה – פלישתו של הכאב השקט
סינדרום הסבל הבלתי מאובחן
ניתן כיום למצוא מגוון רופאים המטפלים בפיברומיאלגיה על פי הפרוטוקולים הטיפוליים השמרנים הרווחים בקרב הממסד הרפואי.
אולם פועלים כיום גם רופאים בעלי גישות חדשניות. רופאים עם מבט כוללני על הסינדרום כשיבוש רב מערכתי.
מתוך כך הם מציעים טיפולים ייחודיים עם התאמות אישיות לסובלים מפיברומיאלגיה.
אחד האמצעים בהם משתמשים הוא התרופה גואיפנזין שמקורה בטבע ובמינון ייחודי לאדם מביאה לתוצאות מדהימות בשיבה לתפקוד תקין.
לצד גישות אלו יש גישות אלטרנטיבית רבות כגון נטורופתיה, רפואה סינית, רפואה איורוודית שמנסות לאבחן מצבי חוסר איזון (למשל בעזרת אבחון בגלגל העין) ואז להחזיר את האיזונים למערכות הגוף השונות במגוון דרכים ושיטות בתחום הרפואה האלטרנטיבית.
לקריאה נוספת:
פיברומיאלגיה תקיפה עצמית של המערכת החיסונית
פיברומיאלגיה הנה תסמונת אוטואימונית, רב מערכתית, אשר במשך שנים רבות לא קיבלה את מלוא היחס הראוי לה.
הן מגורמי מחקר רפואי והן ממערכות הבריאות והממסד הרפואי השמרני.
בשל קשיים ומגבלות בשלב הדיאגנוסטי, אבחוני, שנשענו על תפיסות שגויות או אי בהירות על גורמי המחלה הראשוניים.
במשך שנים ארוכות בעבר, אך גם כיום ניתן למצוא רבים מן הסובלים מפיברומיאלגיה שאת השלב האבחונים עברו בשיטת האלימינציה.
כלומר החולה התלונן על סימפטומים שונים. סימפטומים כגון כאבים או הפרעות בתפקודים פיזיולוגיים שונים.
הטיפולים היו ניתנים בהתאם לסימפטום הספציפי ללא ראיה רב מערכתית של הסינדרום.
סימפטומים נפוצים לפיברומיאלגיה
חשוב לציין שאין אחידות בתסמינים לנוכחות הסינדרום.
לא לעוצמת התסמינים ולא לסדר הופעתם. אך לכולם כמעט משותף סבל מכאבים שמקורם אינו מוסבר על ידי הבדיקות הרגילות.
הפרעות מוחשיות בתפקודים שונים של המערכת הפיזיולוגית הגורמים לסבל ואי נוחות משמעותיים.
בנוסף ראוי לציון שרבים מהתסמינים משותפים למחלות שונות ונבדלות שחלקן אוטואימוני אף הוא.
שיבושים בתפקוד בלוטת התריס הינו אחד התסמינים הנפוצים בקרב החולים בפיברומיאלגיה ורבים מן התסמינים משותפים לשתי מחלות אלה.
הסימפטומים הנפוצים ביותר הנם כאבים ברקמות החיבור והשרירים ללא ממצאי דלקת.
בנוסף ניתן לאבחן הפרעות שינה, הפרעות במערכת העיכול, שיבוים עצביים, בעיות נשימה לצד שיבושים בפעילות הלב.
תופעה נוספת הנה בתחום הרגש, הנפש ההתנהגות והקוגניציה.
מתגלים סימנים לחרדה ודיכאון, בעיות בזיכרון ומתגלים מאפייני התבודדות חברתית.
אפילו הסתגרות עד לרמה פתולוגית ממש.
יש לזכור כי מכיוון שמדובר בתסמונת רב מערכתית השיבושים לא בהכרח קבועים ועוצמתם ועצם הופעתם משתנה גם אצל החולה היחיד מזמן לזמן
דוגמאות לטיפולים בפיברומיאלגיה שלעיתים מפספסים את המקור
כאשר היו תלונות על כאבים בשרירים ובשלד. היו ניתנות מנות גדושות של משככי כאבים עד להבנה שאינם משפיעים.
דוגמא נוספת היא מתן תרופות להסדרת בעיות עיכול
במקרים מסוימים קיבלו חולים תרופות נוגדות דיכאון וכמובן שגם תרופות אלה לא היה בכוחם להשפיע.
באופן כללי ניתן להצביע על כך כי הפרוגנוזה במרבית המקרים, הייתה שגויה.
בעקבות הדיאגנוזה הלא מדויקת אשר התייחסה אך ורק לסימפטום הבולט היחיד.
כבר מספר שנים, פועלים מטפלים שונים, חלקם רופאים בתחום הכאב והרפואה הכללית.
רופאים עם ניסיון בתחום הראומטולוגיה שיחסם לפיברומיאלגיה הוא כאל תסמונת רב מערכתית.
נקודת התייחסות זאת מאפשרת להם להציע טיפולים אשר מאפשרים לחולים לשוב לתפקוד תקין. לעיתים כמעט מושלם.
תפקוד ללא הסבל, על אף שהתסמונת לא רופאה במלואה.
בתהליכי ריפוי אלה ישנה הכחדה כמעט מוחלטת של הסימפטומים, תופעות הסבל, אי הנוחות וההפרעות התפקודים הפיזיולוגים הנפשיים והקוגניטיביים כאחד.