זית אירופי הוא השם העברי של המין הבוטני Olea europaea – עץ הזית שממנו התפתחו רוב זני הזית התרבותיים המוכרים לנו כיום.
כלומר, עץ זית אירופי אינו זן מסוים.
הפרי של עצי זיתים כמו זית סורי, ברנע, קלמטה, ארבקינה וכו', יכולים להיראות שונה ולהיות עם טעם אחר, אך כולם שייכים לאותו מין – עץ זית אירופי.
ההבדלים ביניהם נובעים מהזן שקובע את: גודל הפרי, כמות השמן, הטעם, מועד ההבשלה והתאמה לתנאי גידול שונים אקלים, סוגי אדמה השקייה וכו'.
גם השם "זית אירופי" עלול להטעות מעט.
עץ הזית האירופי מזוהה בעיקר עם אגן הים התיכון, והוא גדל במשך אלפי שנים בדרום אירופה, במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
זהו עץ המותאם היטב לתנאי קיץ חם ויבש וחורף מתון וגשום.
מה מיוחד בעץ זית אירופי והשמן זית שמופק ממנו?
אחד הדברים שמייחדים את הזית האירופי נמצא דווקא בתוך הפרי שלו: כמות משמעותית של שמן נמצאת בציפה הבשרנית של הזית.
זה מאפיין מעניין, משום שבצמחים רבים המשמשים להפקת שמן, כמו חמניות או שומשום, השמן מרוכז בעיקר בזרע.
בפרי עץ הזית האירופי, לעומת זאת, רוב שמן הזית שאנחנו מכירים מופק מתוך הציפה, החלק הבשרני שעוטף את הגלעין.
זו גם הסיבה לכך שהזית אינו עוד פרי ים-תיכוני, אלא גידול חקלאי בעל תוצר ייחודי שהפך לחלק מרכזי מהתזונה, המסחר והתרבות באזור במשך אלפי שנים.
מה מכיל שמן עץ זית אירופי?
החלק העיקרי בשמן זית הוא שומן חד בלתי רווי, ובעיקר חומצה אולאית.
שמן הזית עשיר במיוחד בחומצה אולאית, שומן חד בלתי רווי שהוא אחד המאפיינים הבולטים בהרכב שלו ותורם גם ליציבות השמן.
לצד השומן נמצאות בשמן כמויות קטנות יותר של רכיבים טבעיים שמקורם בפרי.
ביניהם נוגדי חמצון טבעיים, המכונים לעיתים פוליפנולים, וכן ויטמין E ורכיבים צמחיים נוספים.
למרות שהם נמצאים בכמות קטנה יחסית, הם משמעותיים.
חלקם תורמים למרירות ולעקצוץ שמרגישים בשמן זית איכותי, וחלקם מסייעים להגן על השמן מתהליכי חמצון.
הרכב השמן אינו זהה בכל הזיתים.
הזן, האקלים, שלב ההבשלה בזמן המסיק ואופן הפקת השמן משפיעים על כמות השמן בפרי ועל טעמו והרכבו.
לכן שני שמנים של עץ זית אירופי שמקורם באותו מין של עץ יכולים להיות שונים למדי זה מזה בהתאם לבית הגידול הספציפי ותנאי אקלים וקרקע שונים.
ומה מיוחד בפרי – הזית עצמו?
הזית הוא פרי בית גלעין: יש לו קליפה, ציפה בשרנית וגלעין קשה במרכז.
אבל בניגוד לאפרסק או לשזיף, הוא אינו מיועד בדרך כלל לאכילה ישירה מהעץ.
זית טרי מר מאוד.
אחת הסיבות לכך היא חומר טבעי בשם אולאורופאין, ולכן זיתי מאכל עוברים בדרך כלל כבישה, השריה או תסיסה לפני שהם מגיעים לצלחת.
גם כאן אפשר לראות את הייחוד של הפרי: מצד אחד הוא אינו מתוק ומתאים לאכילה מיד לאחר הקטיף, ומצד שני הציפה שלו עשירה בשמן – והיא המקור לאחד התוצרים החשובים ביותר.
למה שמן זית נמצא גם במוצרי טיפוח לשיער?
אותן תכונות שהופכות את שמן הזית לשמן עשיר ושומני מסבירות גם את השימוש בו לפורמולות קוסמטיות.
כאשר מורחים שמן זית על השיער, הוא יכול ליצור שכבה דקה על פני סיב השערה, להפחית חיכוך ולהעניק תחושה חלקה ורכה יותר.
לכן משתמשים בו בין היתר במוצרים המיועדים לשיער יבש, מחוספס או כזה אשר נוטה להסתבך.
במילים פשוטות, השמן פועל בעיקר כחומר מרכך ומשמן.
הוא אינו "מייצר" שיער חדש, אבל כחלק מפורמולה לשימוש חיצוני הוא יכול להשפיע על המגע, הברק והתחושה של השיער.
ברשימות רכיבים של מוצרי קוסמטיקה אפשר למצוא אותו לעיתים בשם Olea Europaea Fruit Oil – כלומר שמן שמקורו בפרי הזית האירופי.
הוא משולב גם בפורמולות שבהן קיימים רכיבים נוספים, כמו ביוטין לשיער, כאשר לכל רכיב בפורמולה תפקיד משלו.
האם כל עץ זית אירופי נותן אותו שמן?
לא. כאן חשוב לחזור להבדל בין מין לזן.
עץ זית אירופי הוא המין הבוטני, אבל קיימים בתוכו זנים רבים.
יש זנים המצטיינים בכמות גבוהה של שמן, אחרים מתאימים במיוחד לזיתי מאכל, ויש זנים אשר משמשים לשתי המטרות.
גם בשמן עצמו יכולים להיות הבדלים בטעם, בארומה, במרירות, בצבע וההרכב.
לכן הביטוי "עץ זית אירופי" מספר לנו מהו המקור הבוטני של העץ, אבל כדי לדעת מה יהיו מאפייני הפרי והשמן צריך להכיר גם את הזן ואת תנאי הגידול.
זה למעשה הייחוד של הזית האירופי: עץ עמיד ומותאם היטב לסביבה הים-תיכונית, שמגדל פרי לא שגרתי – פרי שהציפה שלו עשירה בשמן.
מהמין הזה התפתחו לאורך הדורות מאות זנים שונים, אך אותו תוצר מרכזי, שמן הזית, נשאר אחד המאפיינים הבולטים ביותר של העץ.
