אם אתה רוצים להתקין פרקט בשיטות עשה זאת בעצך אתם בטח תוהים, מה האפשרויות שלי, אח"כ איזה חומרים, איזה כלים, ציוד וכולה.
אבל קודם כל איזה שיטות עומדות לפניך:
השיטה הראשונה – התקנה בהנחה צפה (Floating Floor)
השיטה הנפוצה ביותר כיום היא בהנחה צפה, מאוד פשוטה יחסית ולא דורשת ציוד מיוחד, מעולה במיוחד בהתקנת פרקט למינציה.
הפרקט אינו מחובר לרצפה בדבק או במסמרים – הוא פשוט "יושב" על הרצפה ונשאר במקום בזכות המשקל שלו והחיבור בין הלוחות.
לכל לוח פרקט יש חריץ (שקע) בצד אחד ובליטה (לשון) בצד השני. כשמרכיבים את הפרקט, מחליקים את הלשון של לוח אחד לתוך השקע של הלוח השני — כמו פאזל.
החיבור הזה נקרא לרוב חיבור קליק (Click) או שיטת זכר-נקבה.
זה מחזיק את הלוחות צמודים אחד לשני, מונע תזוזה, מאפשר לפרק ולהרכיב מחדש אם צריך ולא צריך דבק, אז זה גם נקי וגם נוח.
מתחת לפרקט שמים שכבת תשתית, שהיא בעצם שכבת ריפוד דקה שעשויה בדרך כלל מספוג דחוס או חומר שנקרא פלציב.
השכבה הזו עוזרת ליישר את הרצפה, לבודד מרעשים, לשפר את התחושה כשדורכים, ולהגן על הפרקט מלחות שעשויה להגיע מהרצפה.
יש כמה סוגים של תשתיות שאפשר לבחור מהן – חלק פשוטות וזולות, וחלק יוקרתיות יותר:
- ספוג בסיסי: הכי נפוץ וזול, מתאים לרוב המקרים.
- פלציב עבה או משודרג: מבודד טוב יותר מרעשים וקור, קצת יותר יקר, אבל מבודד יותר טוב ומי שצריך בידוד יותר לשכנים למטה יודע.
- שעם טבעי: חומר טבעי, מבודד מצוין, נחשב איכותי במיוחד.
- ספוג עם ניילון מובנה: טוב אם יש סיכוי לרטיבות מהרצפה, כי הוא כולל שכבת הגנה.
בשיטה הזאת ההתקנה קלה ומהירה, אין צורך בהדבקה או מסמרים (מה שאומר שפחות כלים וחומרים) ניתן לפרק ולהרכיב מחדש יחסית בקלות, מבודדת רעשים וטמפרטורה.
החסרונות של השיטה שהיא פחות יציב מול לחות גבוהה. והיא מתאימה רק למשטחים ישרים ואחידים.
בגלל שהפרקט לא מודבק לרצפה, אלא רק מונח עליה ומחובר בלחיצה בין הלוחות – הוא יכול להיות רגיש יותר לשינויים בלחות.
- אם יש רטיבות או אדים שעולים מהרצפה, או מים שנשפכו הפרקט עלול להתנפח או להתעקם ולזוז או להתרומם.
- במיוחד אם אין בידוד מתאים מתחת, הלחות יכולה לחדור מלמטה ולפגוע בפרקט.
- זו הסיבה שלא מומלץ להתקין פרקטי (בכלל) במקומות לחים כמו מקלחות, מרתפים רטובים, או מטבחים בלי אוורור טוב.
בנוסף כדי שהפרקט "יישב טוב" על הרצפה ולא יזוז או יישבר:
- הרצפה צריכה להיות ישרה, חלקה ומפולסת – בלי בליטות, שקעים, או שיפועים.
- אם הרצפה עקומה או מחוספסת – לוחות הפרקט לא יתחברו כמו שצריך (שיטת זכר נקבה), יישארו רווחים, יחרקו או יישחקו מהר יותר והכל יזוז ויתפרק.
לכן, לפני התקנת פרקט צף חשוב לבדוק את הרצפה – ולפעמים גם ליישר אותה עם שכבת מילוי (שפכטל לרצפה או יציקת בטון דקה).
השיטה השנייה – הדבקה ישירה לרצפה
שיטה נפוצה בפרקט עץ טבעי או בפרויקטים יוקרתיים.
מדביקים את לוחות הפרקט לרצפת הבטון או לשכבת טיט בעזרת דבק ייעודי.
לשיטה יתרונות בולטים והיא מעניקה לפרקט יציבות גבוהה, תחושה "מוצקה" ונעימה בהליכה, מתאים גם לחימום תת-רצפתי.
אבל חשוב לדעת שזה תהליך יקר ומורכב יותר, בנוסף קשה לפירוק בעתיד, כמעט ולא אפשרי לפרק, ונדרשת מיומנות גבוהה.
השיטה השלישית – התקנה במסמור (בעיקר בעץ מלא)
השיטה פחות נפוצה בישראל, מסמרים את לוחות הפרקט ישירות לרצפת עץ או לשכבת עץ תשתית (OSB, לדוג').
מתאימה לפרקט עץ מלא, מייצרת רצפה חזקה ועמידה במיוחד.
השיטה דורשת תשתית מיוחדת. לא מתאים לרצפת בטון רגילה ללא הכנה.